הסרט "האוטובוס הירוק" מתעד את זיכרון העקירה הכפויה בדמשק

בית האופרה בדמשק אירח הקרנה מיוחדת לסרט "האוטובוס הירוק: סיפורי עקירה כפויה" בבימויו של פאדי בעאג'. האירוע אורגן על ידי משרד התרבות הסורי במטרה לשמר חלק מהזיכרון הקולקטיבי שעוצב במהלך שנות המשבר במדינה. הסרט מציג טיפול תיעודי המבוסס על עדויות ישירות ודימויים ויזואליים, המשחזרים את פרטי המסע הכפוי שעברו סורים מאזורים שונים, בהם חומס, חוראן, חלב ואל-ע'וטה המזרחית.

היצירה מתמקדת בחוויותיהם של ארבע דמויות, ומציבה את האדם במרכז הסיפור תוך הימנעות משימוש יבש במספרים ובנתונים סטטיסטיים, במטרה להפוך את החוויה האישית לחוט מקשר בין שלבי העקירה השונים. הבמאי בחר בשפה ויזואלית בעלת אופי אקספרסיבי, באמצעות שחזור סצנות ופרטים המעוררים את זיכרונות המשתתפים, מה שמעניק לסרט רובד דרמטי ומחזק את ערכו כמסמך קולנועי.

בשיחה עם כלי התקשורת, הסביר הבמאי פאדי בעאג' כי הסרט הופק בשני שלבים: החלק הראשון צולם לפני פעולות ה"שחרור", בעוד שהחלק הנוגע למרואייני הסרט הושלם מאוחר יותר. בעאג' הדגיש כי לבחירת התזמון להקרנה בבית האופרה יש משמעות סמלית חשובה, במיוחד עבור המשתתפים שלא ציפו כי עבודת התיעוד שלהם תגיע לרמה כזו של חשיפה ציבורית. לדבריו, המסר של הסרט טמון בחשיבות התיעוד של תקופות כואבות, וציין כי ה"אוטובוס הירוק" לא היה רק אמצעי תחבורה, אלא הפך בזיכרון הסורי לסמל של פינויים ועקירה כפויה שנכפו על אזורים נצורים, החל מחומס העתיקה בשנת 2014 ועד לאזורים נוספים בפרברי דמשק, חלב ודרעא.

מהפן האמנותי, הסרט מאמץ ראייה הרואה בעקירה אירוע בעל השלכות פסיכולוגיות וחברתיות מתמשכות, החורגות מעבר לסיומו הפיזי של המסע, תוך בחינת הקשר הרגשי שבין העקור למקום מוצאו. סיפוריהם האישיים של האנשים משתלבים בזיכרון הערים והשכונות, והופכים את העדות האישית לחלק מהזיכרון הקולקטיבי שהקולנוע שואף לשמר עבור הדורות הבאים.

הקרנת הסרט בבית האופרה מקבלת משנה תוקף כמעבר של סיפור שהיה מזוהה במשך שנים עם אזורים נצורים אל מרחב תרבותי ציבורי, ובכך מאפשרת לקהל להיחשף לחוויה תיעודית המתייחסת לזיכרון כחומר אמנותי ואנושי. סיומו של הסרט מדגיש את תפקיד הקולנוע בהתמודדות עם העבר ובשחזור קולותיהם של אלו שחוו את העקירה מהמקום, במטרה להותיר את האמנות כאמצעי לשימור הנרטיב והחוויה האנושית מפני השכחה.