שינוי כיוון במדיניות החוץ של קולומביה בנוגע לרמת הגולן

ממשלת קולומביה החדשה, בראשות הנשיא أبيلاردو دي لا إسبرييا, עוררה סערה דיפלומטית בעקבות הודעתה על הכרה במה שהגדירה כ"ריבונות ישראלית" ברמת הגולן. ההחלטה, שפורסמה ב-10 באוגוסט, ימים ספורים לאחר כניסתו של دي لا إسبرييا לתפקידו, מהווה תפנית חדה במדיניות החוץ של בוגוטה ומנוגדת באופן מוחלט לעמדת ממשלו של הנשיא הקודם, גוסטבו פטרו.

ההחלטה, שנועדה לחזק את הקשרים הדיפלומטיים והביטחוניים עם ישראל, מגיעה לאחר שורה של מהלכים שנקטה הממשלה החדשה, בהם חידוש היחסים הדיפלומטיים, חילופי שגרירים וביטול הצורך בוויזות. משרד החוץ הקולומביאני אישר כי הצעד הוא פועל יוצא של הבנות שהושגו עם גורמים ישראליים עוד בטרם ההשבעה הרשמית. מנגד, הנשיא הקודם פטרו מתח ביקורת חריפה על המהלך, וטען כי מדובר בסטייה מהקו המדיני המסורתי של ארצו, תוך שהוא מדגיש כי רוב הקהילה הבינלאומית, וכך גם כולם בקולומביה, מחזיקים בעמדה שרמת הגולן היא שטח סורי.

מבחינה משפטית, להחלטה של בוגוטה אין משמעות מעשית על הסטטוס הבינלאומי של רמת הגולן. האו"ם והאיחוד האירופי הבהירו כי עמדתם נותרה איתנה, בהתבסס על החלטות מועצת הביטחון, ובראשן החלטה 497 משנת 1981, הקובעת כי החלת החוק והמשפט הישראלי ברמת הגולן בטלה ומבוטלת ואין לה תוקף משפטי בינלאומי. משרד החוץ הסורי מסר בתגובה כי מדובר בהצהרה פוליטית חסרת משקל שאינה משנה את המציאות בשטח.

השינוי המדיני של קולומביה מתרחש על רקע הערכות בדבר רצונה של הממשלה החדשה לחזק את הבריתות שלה עם המערב, ובכלל זה לקבל סיוע ביטחוני מארצות הברית בשווי מיליארד דולר. עם זאת, המהלך נתקל בהתנגדות עזה גם מבית. אישי ציבור ואקדמאים בקולומביה מתחו ביקורת על תעדוף סוגיות מדיניות אלו בשעה שהמדינה מתמודדת עם אסון הומניטרי בעקבות רעידת אדמה קשה שפקדה את המדינה לאחרונה, וגבתה את חייהם של מעל 111 בני אדם.

מומחים ליחסים בינלאומיים מעריכים כי צעד זה עלול להוביל לבידוד דיפלומטי של קולומביה בקרב מדינות ערב וגורמים בינלאומיים התומכים בעמדת סוריה. הממשלה החדשה, בראשות دي لا إسبرييا, מסמנת בכך את כוונתה להתרחק מהקו שנקטה הממשלה הקודמת, שניתקה את יחסיה עם ישראל ב-2024 ותמכה בצעדים משפטיים נגד ישראל בערכאות בינלאומיות. נכון לעתה, נראה כי ההשלכות של המהלך יתמקדו בעיקר בזירה הדיפלומטית, כאשר הקהילה הבינלאומית ממשיכה לדבוק בהגדרת הגולן כשטח סורי תחת כיבוש, ללא הכרה בשינויים חד-צדדיים בסטטוס שלו.